יצחק, בן חנה ומכלוף, נולד ביום ב' באדר א' תשי"א (8.2.1951) בטירת-הכרמל. הוא למד בבית-הספר היסודי "יוספטל" במגדל-העמק, ואחרי-כן המשיך ולמד שנה אחת בבית-הספר המקצועי "נעורים" בכפר ויתקין, במגמה של מסגרות. בשנת 1955 עברה משפחתו של יצחק מטירת הכרמל למגדל-העמק, שם גדל הנער והתחנך. כשלמד בבית-הספר "נעורים" היה פעיל בגדנ"ע. יצחק היה טוב-לב, עליז ושובב בחברה. הוא אהב את החיים והשתדל להפיק מהם כל אשר יכול. אף-על-פי שהיה הבן השלישי במשפחתו מרובת-הילדים, נהג יצחק כבכור, שעליו רובצת האחריות, והרבה לעזור להוריו ולאחיו הצעירים ממנו. הוא היה חרוץ ובעל מרץ רב. לפני שגויס עבד כפועל במפעל "בגד-עור" במגדל-העמק.

יצחק גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוצב כאפסנאי במפקדת גדוד סיור, ואחרי-כן הועבר לפלוגת סיור אחרת.

לאחר שסיים את שירותו הסדיר והוצב במילואים, השתלם בקורס רגמים והוצב לשירות מילואים כרגם חרמ"ש בגדוד תותחנים משוריין. לפרנסתו עבד כמסגר בחברת "כימיקל" בחיפה וברמת-גן. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה יצחק חולה ואף עמד לעבור ניתוח, אך מיד כשנקרא התייצב ביחידתו. הוא נשלח עמה לסיני והשתתף בקרבות כרגם חרמ"ש. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), באזור קנטרה, נפגע יצחק ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדל-העמק. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

המועצה המקומית של מגדל-העמק הוציאה לאור חוברת לזכרם של בני מגדל-העמק, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, ובחוברת כלולים גם דברים עליו.

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת.